<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"א</h1>
<h2>דף כח:</h2>
האבות הקדושים ע"ה הם הפרישו מעשר, באברהם ויעקב הדבר בפירוש, וביצחק אמרו ז"ל (בראשית רבה פע"ג) וימצא בשנה ההיא מאה שערים, אומד זה למעשר היה, וכן הביא הר"ם ז"ל הלכות מלכים פ"ט (ה"א) ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחת לפנות היום. פרקי דרבי אליעזר בפרק (ל"ב) [ל"ג] ויזרע יצחק בארץ ההיא, רבי אליעזר אומר כי זרע דגן זרע יצחק חס ושלום אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים ולאביונים, כשם שאתה אומר (הושע י' י"ב) זרעו לכם לצדקה, וכל דבר שעשר פתח לו הקב"ה מאה שערים של מיני ברכות שנאמר (בראשית כ"ו י"ב) וימצא בשנה ההיא. ופרק (ל"ו) [ל"ז] אמרינן רצה יעקב לעבור נחל יבוק, אמר ליה המלאך לא כך אמרת (שם כ"ח כ"ב) כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, לקח כל מקנהו ועשר חמש מאות וחמשים, וכן הבנים בקטן החל ועלה לוי. אבל אין אנו מעשרין לפי שהאבות ז"ל עשרו, אלא מפני שהשם ית' צוה לנו במעשרות בסיני על ידי משה רבינו ע"ה. וכן הענין באבר מן החי לנח או מילה לאברהם וגיד הנשה ליעקב אין אנו הולכין באלו המצות מפניהם, אלא מפני שהם מצות הבורא יתברך על ידי אדוננו משה ע"ה. ואל זה העיקר הגדול העירו רבותינו ז"ל פרק גיד הנשה (חולין ק' ב') באמרם ונוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה, רבי יהודה אומר אף בטמאה, אמר רבי יהודה והלא על בני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להם, אמרו לו מסיני נאמר אלא שנכתב במקומו, ועוד שבכלל תרי"ג מצות שנאמרו למשה מסיני הם אלו. ופי' דברי ר' יהודה שהאוכל כזית מגיד הנשה של טמאה חייב שתי מלקיות משום בהמה טמאה ומשום ג"ה ולית הלכתא כותיה, וכן הביאו הר"ם ז"ל (פ"ח ממאכלות אסורות ה"א). ועל זה הוא דתמהנא דאמרינן (יומא כ"ח ב') אמר רב ספרא צלותי דאברהם מכי משחרי כותלי, אמר רב יוסף אנן מאברהם ניקום ונגמר, וכדאיתא ריש פרק אמר להם הממונה (שם). ומאי דהדר רבה ואמר תנא גמר מאברהם, כלומר דהתם תכסיס מצוה לחוד. והכא תכסיס מצוה לחוד נמי, לא עקרה. והר"ב הערוך (ערך שחר א') פי' מאברהם ניקום ונגמר, כלום אברהם קיים המצות ועדין לא נתנה תורה ואין לנו ללמוד אלא ממנהג הנביאים כגון דניאל וכיוצא בו, מפני שנהגו הלכה למשה מסיני.
